המורשת של יוסף כהן ז״ל

הדברים שאמר.
הדרך שבה חי.

זיכרון הוא לא רק מה שהיה. הוא גם מה שאנחנו בוחרים להמשיך — במילים, במנהגים ובערכים שעוברים מדור לדור.

למילים שנשארו

המילים שלו

משפטים שהפכו לחלק מהמשפחה

01

״משפחה היא המקום שבו תמיד משאירים לך אור דולק.״

נאמר בכל פעם שמישהו חזר הביתה מאוחר
02

״מבטיחים רק מה שאפשר לקיים — ואת מה שמבטיחים, מקיימים עד הסוף.״

המשפט שליווה אותו בעבודה
03

״לפני שנותנים עצה, מכינים כוס תה ומקשיבים.״

רותי, הבת

הערכים שהוא השאיר

כך המורשת הופכת למעשה

לא סיסמאות על קיר, אלא בחירות קטנות שהמשפחה ממשיכה בכל יום.

01

נדיבות שקטה

לעזור בלי לחכות שיבקשו, ולתת לאדם שמולך להרגיש שרואים אותו.

ממשיכים דרך התנדבות משפחתית שנתית
02

משפחה לפני הכול

להגיע, להתקשר ולהשאיר מקום סביב השולחן — גם כשהחיים עמוסים.

ממשיכים בארוחת שישי המשותפת
03

אהבת הארץ

להכיר מקום דרך האנשים והסיפורים שלו, ולא למהר לעבור לידו.

ממשיכים בטיול משפחתי בכל שנה

המסורות שממשיכות

הזיכרון נכנס ללוח השנה

בכל יום שישימסורת 01

הכיסא שנשאר פתוח

גם כשהשולחן היה מלא, תמיד נשמר מקום למי שעוד עשוי להגיע.

בטיול המשפחתימסורת 02

עוצרים במקום שלא תכננו

פעם בשנה יוצאים לדרך ובוחרים יחד עצירה אחת חדשה — בדיוק כפי שיוסף אהב.

ביום ההולדתמסורת 03

סיפור אחד מכל דור

כל בן משפחה מביא סיפור קצר, וכך אותו רגע נשמר גם עבור הילדים.

“כל עוד ממשיכים בדרך שלו — הסיפור שלו עדיין נכתב.”

חזרה לאלבום המשפחתי